282 עמודים.

"לאורו הבהיר של הירח אפשר היה לראות שהיה זה אדם ללא פנים. לא אדם. יצור, יצור בלי פנים...
ראשה של הדמות נראה אנושי, אם כי גדול ומאורך יותר, עם לסת מודגשת יותר מזו של ראש האנושי רגיל. שערו של היצור נראה כהה, גס, פרוע. יציבותו הנוקשה, זקופת גב, הזכירה גבר שהפריז בגינונים צבאיים. אבל במקום שבו אמורים היו להימצא הפנים לא היה דבר. משטח רק של אור, כמו בשר שהושחת באכזריות בכף טייחים. רמז לשקעים רדודים במקום שבו אמורים להימצא עיניים, נחיריים ופה..."

אל סארנטוניו, חובב ועורך סיפורי אימה, קיבץ את המיטב הסיפורים שנכתבו על ידי מיטב סופרי האימה, ועדיין לא פורסמו. ביניהם וירוס הדרכים נוסע צפונה, מאת סטיבין קינג, אמריקאנסקי מת בחדר המתים במוסקוה, מאת קים ניומן, הצל, האפלה, מאת טומס ליגוטי. יום שישי הטוב, מאת פול וילסון ושמחת הסוררות מאת אריק ואן לסטביידר. הבולט שבסיפורים הוא סיפורו של סטיבן קינג על תמונה בעלת כוחות מזוויעים שביכולתה לנבא מקרי רצח עתידיים. המחנה המשותף לכל 15 סיפורי האימה והמתח שמתפרסמים כאן הוא שילוב של מציאות ריאליסטית עם אירוע לא מוסבר מעורר אימה.
קובץ סיפורי האימה של סראנטוניו הוגדר על ידי מיטב המבקרים כחגיגה אמיתית וכמפנה חשוב בהחייאתו של הז´אנר הספרותי החשוב הזה.